בפני ניזוק בתאונת דרכים עומדת בחירה בין 2 מסלולים לקביעת הנכות שלו: מסלול הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ומסלול של מומחה המתמנה ע"י בתי המשפט:1
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים זכאי לפיצוי כספי בגין כך (למעט החריגים בחוק). מדובר בחוק סוציאלי ביסודו, המציע מנגנון פיצוי של אחריות מוחלטת, דהיינו, בשעה שאדם נהג עם ביטוח חובה ורישיון נהיגה בתוקף ונפגע בגופו בתאונת דרכים, גם אם הוא אשם בקרות התאונה, יתקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לגופו.
בתביעה לפי חוק הפלת"ד, אין אפשרות לתובע/ת להביא חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו להוכחת נכותו . מי שקובע את נכותו הרפואית של הנפגע, הוא מומחה שממנה בית המשפט, או שמתמנה בהסכמת הצדדים. למעשה, זוהי ברירת המחדל בתיקי פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – הברירה הקבועה בסעיף 6א' לחוק.
חריג לכלל זה, מצוי בסעיף 6ב' לחוק, והוא קובע שאם נקבעה נכות לפי דין אחר, בגלל אותה תאונת דרכים, אזי הקביעה הזו תהיה מחייבת גם לצורך הליך תביעת הפיצויים.
מתי קורה מקרה שכזה?
הדוגמא הקלאסית – בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. בתאונות עבודה יש לניזוק להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בוועדות בביטוח הלאומי ולבקש שהן יקבעו מהי דרגת נכותו הזמנית/הצמיתה בשל התאונה. בהתאם לסעיף 6ב' הנ"ל: לאחר שתיקבע נכותו – היא תחייב את בית המשפט בתביעת הפיצויים.
אם כך, האם כדאי לפנות לביטוח הלאומי שייקבע את הנכות או שמא עדיף שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו?
התשובה אינה חד משמעית ושומה על עורך הדין לבחון כל מקרה לגופו, מכל מקום, התובע יכול לבחור בין שני המסלולים והוא אינו מחויב לפנות למסלול של ביטוח לאומי. ככלל, ברגע שנקבעה נכות על פי אחד מהמסלולים, היא זו שתחייב את בית המשפט בתביעת הפיצויים, בעת שנקבעה.
היתרונות והחסרונות במסלול 6א' – מינוי מומחה על ידי בית המשפט
בתי המשפט ממנים מומחים שהם סומכים עליהם, מניסיון של אלפי תיקים. המומחה מתמנה מתוך רשימה של מומחים בתחום הפגיעה הספציפי (למשל – בגין שברים בגפיים, ימונה אורתופד, בגין נזק נפשי ימונה פסיכיאטר וכיוצ"ב). המומחה בודק את התובע ולאחר הבדיקה כותב את חוות דעתו, בה יציין המומחה מהם אחוזי נכות הצמיתה שנגרמו בגין ובעקבות התאונה הנדונה לנפגע. חיסרון במסלול זה הינו אין אפשרות להגיש ערעור כמו בביטוח הלאומי על חוות דעת המומחה, אלא האפשרות היחידה להשיג על המסקנות היא באמצעות שאלות הבהרה ו/או חקירת המומחה בבית המשפט. הניסיון מלמד שקשה לשנות מחוות דעתו של מומחה לאחר שנכתבה, וחקירת מומחה בבית המשפט הינה מלאכת מחשבת בפני עצמה.
היתרונות והחסרונות במסלול 6ב' – קביעת הנכות ע"י הועדות של המוסד לביטוח לאומי
הוועדות, לפחות במוצהר, הן בלתי תלויות. ניתן לקבל תגמולים גם בגין נכות זמנית. ישנה אפשרות ערעור על קביעת וועדה מדרג ראשון וכן, ישנה אפשרות ללווי על ידי עורך דין בעת הוועדות עצמן (כאשר בבדיקת מומחה מטעם בית המשפט עורך הדין לא נכנס עם התובע לבדיקה עצמה).
נציין שהמסלול דרך ביטוח לאומי לרוב נמשך זמן רב וארוך יותר מאשר קביעת מומחה בית משפט. כמו כן, ההליך בביטוח לאומי עלול להיות מסורבל ובירוקרטי, למשל, בטרם כניסה לוועדות, התאונה צריכה להיות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ורק לאחר מכן ניתן להגיש תביעה לנכות ולהיכנס בשער הוועדות הרפואיות. בנוסף יש ליתן את הדעת לכך שבמסלול 6ב', במידה שישנה החמרת מצב לנפגע, בכל חצי שנה פתוחה לו האפשרות להגיש החמרת מצב בביטוח הלאומי, כמובן בצירוף כל האישורים והאסמכתאות הדרושים לכך, מה שלא ניתן בבדיקת מומחה מטעם בית המשפט.
נזכיר שהביטוח הלאומי הוא בבחינת "מטיב נזק" וכי התשלומים שמתקבלים בגין הנכות הזמנית והצמיתה, על פי רוב ינוכו מתביעת הפיצויים, כך שאין כפל פיצוי.
אם כך, בבואנו לבחור בין שני המסלולים, יש לשים על כף המאזניים בכל מקרה לגופו, את כל היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמסלולים, ובהתאם לנסיבות הפרטניות ולראיות בכל מקרה ומקרה.
